סיפורו של מועדון הנוער

הסיפור התחיל להתגלגל מתוך צורך אמיתי למקום מושקע שייתן מענה לצרכים החברתיים של נוער בגילאי ט'-י"א. עד ההחלטה להקים לקבוצה זו מקום משלהם השתמשו הילדים בתחנת הסעת תלמידים ישנה בכניסה לישוב כמקום מפגש בלתי מפוקח והביאו רהיטים ואוספים לתוך המבנה.

לצורך הקמת המועדון ניתן חדר 34 מ' בעל 10 קירות, חלל כלוא נטול חלונות בעל 3 פתחים שממוקם בתוך המבנה הרב תכליתי בישוב.

תהליך העבודה:

היה לי ברור שאני לוקחת איתי לפרויקט את רונית כהן חברה יקרה מלימודי עיצוב הפנים בטכניון, העבודה המשותפת שלנו וסיעור המוחין שאנחנו מייצרות יחד מוביל לתוצרים יצירתיים ברמות אחרות. 

הדבר הראשון שנעשה היה הבנת הצרכים והפונקציות של החלל מבחינת הישוב.

תהליך גיבוש הקונספט התרחש דרך יצירת היכרות אישית עם המשתמשים הצעירים של החלל, הבנת רצונותיהם, חלומותיהם וצרכיהם. במפגש שערכנו גילינו נוער איכותי, נוער שסופג חינוך חקלאי, נוער שנושם טבע ומביע רצון לדברים פשוטים: מקום לרבוץ בו, שיהיה שופע במקומות ישיבה, מקום שיוכלו לדבר בו, לשחק בו משחקי שולחן, לראות טלביזיה יחד ולשמוע מוזיקה טובה - מקום כמו בבית.                                          

הם רוצים להרגיש בבית עם אוירה חמה אבל שתהיה בבית קריצה -פינת בר, ואילו הבנות, כמו בבית רוצות מקום שיוכלו גם להציץ על עצמן במראה.

שאלנו את עצמנו מה יהווה את חווית הבית של החבורה האיכותית שזכינו להכיר והבנו שהבית עבורם הוא הישוב הכפרי, בעל הגגות המשופעים, ואותם דברים מאוד שיגרתים ופשוטים בהם עיניהם נתקלות כל יום ויום. פנס התאורה, הגדר הצורנית העגולה והחלודה לצד הכיכר בכניסה לישוב, המועדון הקודם שבו ראו בית והטבע שמסביב. זה מה שהוביל אותנו בתכנון החלל ובחירת החומרים.

חומרים, צבע וצורה:

האתגר בעיצוב היה התייחסות לגיאומטריה המיוחדת של החלל (טיפול בעשר קירות), בחירת צבעים שתתאים לחלל שאינו מקבל אור מבחוץ והיכולת לאוורר את החלל גם מבחינת התחושה הפיזית בו וגם מבחינת האווירה בו היות ואין בו חלונות.

כדי ליצור חוויה של חלל מאוורר הסתרנו את שתי הדלתות (ששירתו למעבר בין חללים במבנה) בוילונות דבר שאפשר טיפול זול בפתחים, בנוסף הותקנה ונטה להכנסת אויר מבחוץ ובכך פתרנו את עניין חוסר האוויר בחלל נטול חלונות. נעשה שימוש בצבעים עזים בפריטים התלויים ובריהוט, לצד קירות רכים ובהירים יחסית בשל היעדר אור יום.  נעשתה שבירה של הצבע על קיר הספה, החלטה שנבעה מתוך הקונספט העיצובי, להדגיש את הגגות המשופעים בישוב בתוך החלל - כי הבית הוא עדי. שבירה צורנית נוספת הודגשה בקיר הטלביזיה שחופה בלוחות osb חומר זול שמזכיר את תחנת ההסעה הישנה שהיוותה מועדון.